הגליל המערבי הוא חדר הבריחה המועדף עלינו לחופשה בישראל, שילוב שבין ים, עיר עתיקה, ישובים קטנים, נופים, הרים וירוק בעיניים, וכמה וכמה פנינות קולינריה מפוזרות בהישג יד. הפעם החלטנו להתפנק ולקחנו חבילה הכוללת לינת לילה בסוויטה של מלון הבוטיק האפנדי שנבנה על ידי המסעדן אורי-בורי בעיר העתיקה בעכו, מסג’ זוגי, ארוחת בוקר זוגית, וארוחת ערב טעימות לזוג במסעדת אורי-בורי הסמוכה, במחיר 3000 ש”ח. נכון, הבלוג עוסק בקולינריה אולם באופן חריג החלטתי הפעם לחרוג ממנהגי ולסקור את החוויה במלואה כולל חלק המלון וארוחת הבוקר בכתבה.
מלון האפנדי נבנה כשיפוץ ושיחזור של שני בניינים עתיקי יומין באזור העיר העתיקה בסמוך לשוק עכו. זהו מלון בוטיק בן 12 חדרים בלבד, חלקם פונים לים וחלקם לעיר העתיקה, המלון מציע ספא וחמאם טורקי במבנה מקורי בן 400 שנה, ארוחות בוקר ונמצא במרחק 3 דקות הליכה ממסעדת אורי בורי השייכת לבעלי המלון. המלון אינטימי ומשרה אווירה רגועה ופסטורלית, יופיו מהמם, הן בחללים הציבוריים שבו והן בחדרים השונים. השירות במלון אדיב ומהיר והסוויטה שבה שוכנו היתה מרווחת מאד, נוף לים, מקלחת מרווחת ואמבט מפוסל בנוסף, מכונת אספרסו, וחלב ושתייה קלה מסוגים שונים במיני בר כלול במחיר החבילה. לסיכום החלק הזה נאמר שהמלון והחדר היו מושלמים, למעט הערה אחת שעשויה להשמע קטנונית, אבל היא חלק מחוויה ואווירה והיא מתייחסת לעבודה שרכישת חבילה שכזו בסוויטה של מלון בוטיק נחשב מעלה בך ציפיה שבחדר “יפתיעו אותך” בסלסלת פירות, שוקולד, יין כמקובל, וזה לא היה חלק מהתפריט פה, לגמרי הערה בונה לעתיד. הסוויטה עצמה היתה שקטה ומבודדת משאון הסביבה והמרפסת שעל גג המלון נתגלתה כלוקיישן מעולה לדרינק של שקיעה מול הבריזה והנוף המדהים. בדיוק הרגע והמקום שבו צילמתי בנייד את התמונה הבאה..
לפנות ערב, שמנו פעמנו למסעדת אורי-בורי הסמוכה, יצירתו של השף הותיק אורי ירמיאס, לארוחת טעימות זוגית בתפריט מוגדר שניתן להתאימו להעדפות אישיות. חוויה של סדרת מנות בגודל בינוני שמאפשרת לך לחוות מבחר רחב של טעמים בערב אחד. המסעדה עצמה ממוקמת בבניין עותומני נושן למול ים, במבנה מקושת מאבן. המסעדה היתה מלאה, את השירות המעולה קיבלנו ממלצרית ותיקה שהתפתחה עמה שיחה אישית לגמרי.
פתחנו בספל קטנטנה שלתוכו נוצק מרק פטריות מוקצף בטעם קלוי וקטיפתי מדהים, שוט קטן מעודן ומדויק ופתיח שמעורר את החושים לבאות. המשכנו בסביצ’ה מדג אינטיאס טרי בתיבול אסייתי עם בצל סגול מוחמץ, מנה טובה ומאוזנת שעושה חשק לעוד. בעקבותיה הגיע מנת קלמרי בשום וירק על פלנצ’ה, טעמים נעימים בפה, מנה רעננה וטעימה, וקרוסטיני פרוסות קרפאצ’ו דג ים בלימון, שמן זית ושומשום שחור, ביס מענג של ממש שסיכם את שלב הראשונות לכלל הפתעה גמורה, וואוו. ארבע מנות פתיחה שכל אחת מהן מעולה, אודה שלא ציפינו לזה, והמחשבה מה יהיה בהמשך נצבעה באור וורוד ומתבקש מתמיד.
ספל מרק נוספת, רחבה יותר, הוגשה ובתכולה מרק דגים ופרי הים בחלב קוקוס, למון גראס, ג’ינג’ר ובזיליקום, החלפת טעמים בפה, חמיצות מאוזנת במתיקות ועומק טעמים מדויק, מנה טובה. אנחנו בעיקריות..
פילה דג באס צרוב לצד שמנת חמוצה ולימון כבוש, נתח הדג עסיסי ועשוי ביד מדויקת, מנה מרעננת. לצידה מנה שהרגישה לנו אישית כמנה המנצחת של הערב, פילה אמנון טרי בקרמל, מוגש מעל קוביות סלק ועירית, תיבול אסייתי מהמם, מנה שאשוב אליה במיוחד. פילה פורל ברוטב פלפל שמנת ואורז, מנה טעימה אבל עליה נאמר שהיתה זרה לחוויה הכוללת, מנת אייטיז כבדה מדי עבורנו, הדג עשוי כהלכה והרוטב בפני עצמו טעים, אולם אנחנו מעדיפים דגים בהגשה קלה שלא מעיבה על אופיו של דג. ולסיום מנת קוקי סאן ז’אק בשמנת, יין לבן וג’ניג’ר, מנה כבדה יחסית אולם הרוטב כאן התאים לאופיה של הצדפה לטעמנו. מנה טובה.
אין כלל ספק שכאן יודעים לטפל בדגים, והיד כאן היא יד רגישה ומאוזנת מאד על הסירים. הדבר ניכר כחוט השני בכל המנות שהוגשו, אישית כהערה למנה אחת, אנחנו פחות מתחברים לדגים ברטבי שמנת אבל זה עניין להעדפה אישית כנראה.
הערב קרב לסיומו המתוק, שני סורבטים פירות (פסיפלורה ומנדרינה מהמם) מצננים אותנו ומנקים את הטעמים שבפה לבאות. כנאפה תוצאת בית הוגשה במחבת יציקת ברזל לוהטת, עם גלידת ורדים מעודנת לצידה, מנה טובה מאד שעשויה נכון, אישית אני מעדיף את הגבינה בכנאפה מעט מלוחה, טעם אישי. דאבל ג’וליוס אתרוגים נפלא וקפה חזק. המשימה השולמה.
לסיכום ארוחת הערב באורי-בורי נאמר שהופתענו לטובה, הציפיות היו ממוצעות כשהגענו, ומנה אחר מנה המציאות הביסה את הציפיות ואהבנו, ממש אהבנו את האוכל כאן. חומרי גלם טריים וטובים, בישול מאוזן ומדויק, חלק מהמנות היו ממש מרגשות עבורנו. ניכרת כאן מקצוענות בעבודה עם דגים. לא היתה ולו מנה אחת לא טובה, העדפת הטעם האישית שלנו בהתייחס לדגים ברטבי שמנת כבדים הם חלקתנו בלבד. יופי של מסעדה, בהחלט נשוב.
חיבוק מול הים וחזרה לחדר במלון הסמוך, כמה כייף שלא צריך להכנס כעת לרכב ולנהוג..
ולסיום כמה מילים אודות ארוחת הבוקר שהוגשה למחרת בחדר האוכל המיוחד ומלא האוירה שבמלון, ארוחה שתיכנן ובנה אורי ירמיאס. שולחן אבירים מעף מאסיבי כבד וארוך מקבל את פניך בחדר קשתות מלא הוד והדר עתיקים. שלוש מלצריות מגישות ומטפלות בך בשירותיות מופלאה. מבחר מיצים ומים, לחם מחמצת ומבחר מריחים בפנכות קטנות עם ריפיל לבקשתך. טחינה סמיכה, גבינת שמנת, סלמון מעושן, לאבנה וקרם חציל שרוף. מאפה מבצק פוקצ’ה משוח בשכבת שמן זית וזעתר עבה מעליו, טרי חם וממלא. ביצים במחבתות ברזל לפי העדפתך. מיני מאפים דמויי סמבוסק קטנטנים לטעימה, סלט טרי טרי ומבחר מגבינות מחלבת שירת רועים הגלילית המעולה. כוסיות יוגורט עם גרנולה. לסיום קפה ועוגיות בית רכות מהסוג שממיס את הלב לסיום מתקתק. יופי של ארוחת בוקר, איכותית מאד, וניכר שנבנתה על ידי שף, בחרו בה פריט פריט מהמיטב, הביצוע מעולה.
סיכום | אחת הסיבות שכבלוג העוסק באוכל בלבד בחרתי באופן חריג לכתוב על מכלול החוויה כולל המלון הייחודי היא העובדה שהנאתנו היתה כמעט מוחלטת וחשבתי שראוי לחלוק עמכם את החוויה הכוללת ולא להסתפק הפעם בסקירת מסעדה. מלון האפנדי הנו מלון בוטיק ייחודי לא זול שאם בחרתם בו ידעתם שיש בנמצא צימרים ובתי מלון זולים ממנו, אולם כאן החוויה הכוללת של מלון בוטיק במבנה עתיק כה יפה המשוחזר באופן כה מדהים עושה את שלה, חוויה שתתקשו לשחזר במקום אחר. השירות מעולה ואפשר לומר שהיה עצוב לעשות צ’קאאוט וזה אומר הכל. חווית ארוחת הטעימות במסעדת אורי-בורי היתה אחת מנקודות השיא של החופשה הזו, מסעדה טובה מאד נקודה, וכיוון שיש פה בחירה, להבא אבקש להמנע ממנות דג ברטבי שמנת כבדים. ארוחת הבוקר במלון מצטרפת לחוויה הכוללת שאישית אחתום אותה באמירה – אנו נשוב הן למלון והן למסעדה. שניהם מומלצים בחום. דומני שההגדרה הבאה תסכם באופן המדויק ביותר את החוויה הכוללת: כשתחושתך כלקוח שהחוויה על כל מרכיביה מוענקת לך מתוך אהבה לדבר והתמסרות להביא לך את המיטב, לצד מקצוענות בביצוע – הנאתך מוחלטת.
מלון האפנדי – רחוב לואי התשיעי, העיר העתיקה עכו.
מסעדת אורי-בורי – רחוב ההגנה 11, העיר העתיקה עכו (סמוך למגדלור).
איזה כיף לחזור ולחוות שוב את החוויות שחוויתי בהאפנדי וב-אורי בורי לפני כחמש שנים. שני מקומות ראויים מאד מאד. בכלל , עכו היא עיר ששווה ביקור ושהייה.
גם לטעמי השמנת במנות של אורי בורי מכבידה. יחד עם זאת יצאתי מהארוחה בהרגשה טובה.
כחובב יין , יש בתמונת כוס היין על הגג של האפנדי משהו מהפנט ומלא עוצמה.
לאור הכתיבה והתיאורים של האפנדי חבל שהבלוג לא מתרחב לאפיקים נוספים 🙂
תודה על הפידבק, הבלוג האמת חרג כאן לתאר חוויה שמעבר לאוכל, חשבתי שזה פיספוס לוותר על תיאור המלון הספציפי. להתרחב? אולי בבלוג אחר 🙂